מדריך להורה
התוכנית בנויה לפי מה שפיזיותרפיסטים נותנים לילדים עם הקושי הזה. היא לא מחליפה בדיקה ומעקב של רופא הילדים, ומומלץ להראות לו אותה.
מילון המשחק. ״הברז הקטן״ הוא שרירי הבסיס שהתרגול מכוון אליהם, אלה שסוגרים כשמחכים. ״הכס״ הוא הישיבה הקבועה בשירותים. כדאי להסביר לילד את המילים האלה פעם אחת בעל פה, ומאז להשתמש בהן במשחק.
מה מצאנו במחקר
- אצל רוב הילדים הבעיה היא תיאום, ולא חולשה. כמחצית מהילדים סוגרים את ״הברז״ דווקא כשהם מנסים להתרוקן, במקום לפתוח אותו. לכן העיקר הוא ללמוד לשחרר.
- טיפול פיזיותרפי לילדים כולל בדרך כלל הסבר, יומן, ישיבות קבועות, נשימה והרפיה ותרגול השרירים.
- בניסוי מבוקר בהולנד, 92% מהילדים שקיבלו פיזיותרפיה בנוסף לטיפול הרגיל הבריאו, לעומת 63% בטיפול הרגיל בלבד.
- במחקר אחר, ילדים שעשו ״הליכת ברווז״ פעמיים ביום במשך 8 שבועות השתפרו בסדירות.
- משחק, דמויות והמחשה עוזרים לילדים לשתף פעולה.
איך מתרגלים
- המשימה היומית: כ־10 דקות, שישה תרגילים לפי הסדר. ההורה ליד וקורא בקול. בכל תרגיל חיה אחרת מדגימה את התנועה.
- זמן הכס: 2–3 פעמים ביום, 15–30 דקות אחרי ארוחה. בין 3 ל־7 דקות; אפשר להתחיל קצר ולהאריך. אם הצליח, מסיימים.
- תנוחה: שרפרף מתחת לרגליים, ברכיים גבוהות מהמושב, גב זקוף או נטוי קצת קדימה, מרפקים על הברכיים.
- נשיפות הכוח: שאיפה לבטן, ואז נשיפה ארוכה עם בטן מעט מוקשחת החוצה, בלי לעצור נשימה ובלי להתאמץ חזק. אפשר לנשוף לבלון אמיתי או לבועות סבון.
- כוכבים: ניתנים על המאמץ, לא על התוצאה.
בתרגיל ״הצב נכנס ויוצא״ הפתיחה חשובה מהסגירה. הסגירה עדינה וקצרה, הפתיחה ארוכה פי שניים, כמו הברז שעל המסך. בודקים שהילד לא מכווץ בטן ולא עוצר נשימה. אם קשה לו להבין, מדלגים בינתיים ומתמקדים בנשימה, בברווז ובכס.
יומן הכס
- חמש ישיבות ביום: בוקר, אחרי ארוחת בוקר, אחרי ארוחת צהריים, בבית בצהריים, ו־10 דקות אחרי ארוחת ערב.
- בכל ישיבה מסמנים: הצליח, ישב בלי תוצאה, או דילגנו. כוכב ניתן על כל ישיבה, גם בלי תוצאה.
- כשהצליח, בוחרים מרקם לפי מילון הקוד. בסוף היום מסמנים אם הבגד התחתון נשאר נקי. זה סימון בלבד, בלי כוכב.
- אפשר לעבור בין ימים ולמלא גם בדיעבד. התאריכים מוצגים בלוח העברי.
- בכל שבוע אפשר להדפיס את הטבלה, גם אם לא מולאה עד הסוף, ולהביא לרופא. ההדפסה עובדת כשפותחים את הקובץ בדפדפן במחשב.
מילון המרקמים (לפי סולם בריסטול שרופאים משתמשים בו)
חלוקי נחל וסלע גושי: קשה, סימן לעצירות. תנין ונחש חלק: תקין, זו המטרה. ענני צמר: רך. דייסה ומפל מים: רך מדי, ואם זה חוזר כדאי לספר לרופא.
עוד דברים שעוזרים
- שתייה מספקת, פירות וירקות, ותנועה במשך היום.
- בלי נזיפות ובלי עונשים. לחץ רק מגביר את הסגירה.
- אם הרופא נתן תרופה, ממשיכים לפי ההוראות שלו. התרגול בא בנוסף.
- קופות החולים מכסות פיזיותרפיה בתחום הזה, וילדים מגיעים בליווי הורה. במכבי אפשר לפנות ישירות למכוני הפיזיותרפיה של הקופה.
פונים לרופא בהקדם אם יש כאב חזק, דם, הקאות, בטן נפוחה, ירידה במשקל, או שאין שיפור אחרי כמה שבועות. גם כשהילד לא מרגיש שהוא צריך ללכת עד שכבר מאוחר, כדאי שהרופא יבדוק.
מקורות: BMC Pediatrics 2013 · Gastroenterology · JCDR 2015 · CHOP · ESPU